מאת: גדעון ארמן
שני ביטוחים קיימים בענף לכיסוי נזק תוצאתי שאירע בעקבות נזק לרכוש המבוטח. האחד הוא הפוליסה לביטוח אבדן רווחים והשני הוא הביטוח לאבדן הכנסות. הראשונה פוליסה ידועה ומוכרת והשניה מתחבאת לה, בדרך כלל, כפרק בתוך פוליסות “בתי עסק” מרובות הכיסויים.
הגישה המקובלת בשוק היא, שעסק קטן יש לבטח על בסיס אבדן הכנסות ואילו כל עסק קצת יותר גדול, יש לבטחו בביטוח אבדן רווחים.
לדעתי אותה אפרט בהמשך, ההחלטה איזה סוג ביטוח מתאים לאיזה עסק, אסור שתהיה החלטה טכנית, על פי גודל העסק, אלא היא צריכה להיות פונקציונלית על פי מהות העסק, עיסוקו ודרך התיפעול שלו.
תחילה הבה נכיר מחדש את שני סוגי הביטוח הללו.
- ביטוח אבדן רווחים.
ביטוח אבדן רווחים כשמו כן הוא, מטרתו ביטוח מקרה של אבדן רווח גולמי של העסק המבוטח עקב אירוע מכוסה.
הפוליסה היא מאד מורכבת ומסובכת, ואינני סבור שאטעה אם אקבע שמעט מאד אנשים בענף יכולים לאמר בלב שלם שהם מכירים ומבינים את הפוליסה על בוריה.
בפוליסה יש מערכת שלמה של הגדרות ונוסחאות שעל פיהם מחושב הרווח הגולמי תוך לקיחה בחשבון של המחזור השנתי, הוצאות התפעול, הוצאות קבועות שכר עבודה ועוד, וכיצד מרכיבים אלה אמורים להתנהג על פני תקופת השיפוי שנבחרה. מה שמסבך עוד יותר את העניין הוא שלא תמיד הגדרות הפוליסה זהות להגדרות המקובלות בראיית חשבון דבר שיכול ליצור קשיים נוספים.
מצד שני מורכבות זו, מאפשרת דווקא גמישות רבה בהתאמת הכיסוי הביטוחי לצרכים של כל עסק ועסק. זאת על ידי בחירה של המבוטח, איזה הוצאות לבטח ובאיזה שיעור ואיזה הוצאות לא לבטח כלל. בעסק תעשייתי שבו מרכיב הוצאות התפעול הוא מורכב ומהותי, יש הוצאות אשר תיפסקנה לחלוטין עם הפסקת הייצור, ויש כאלה אשר תיפסקנה באופן חלקי בלבד. יש גם הוצאות כדוגמת שכר עבודה אשר תופחתנה באופן הדרגתי ככל שתקופת ההשבתה מתארכת. יש להניח שאם תקופת ההשבתה קצרה, המבוטח יעדיף להחזיק בכל כח האדם כדי להימנע מהצורך לחפש אחר כח עובדים חדשים. ברם, אם תקופת ההשבתה תתארך יעדיף לשחרר את העובדים ולהימנע מהמשך תשלומי השכר. לעומת זאת יש הוצאות אשר לא יפסקו כלל גם אם העסק יושבת. כאן נכנסות לתמונה גם הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות קבועות, מיסים וארנונה וכד’.
הפוליסה מאפשרת על ידי הגדרה של ההוצאות ועל ידי בחירה בהרחבות כמו ” שכר עבודה על בסיס כפול” לקחת בחשבון את כל הנקודות שהוזכרו לעיל ועוד רבות אחרות, ולבנות כסוי שיתאים בדיוק לצרכים של המבוטח הספציפי.
בהתאם, מחושב הרווח הגולמי של המבוטח, על ידי הפחתת ההוצאות הנחסכות בעת השבתה בהתאם לשיעור החיסכון, כפי שתיארנו לעיל, מהמחזור העסקי.
חשוב לזכור, כי ככל שנגדיר בצורה ומדויקת יותר את מרכיבי הרווח הגולמי המבוטח, כך יקל עלינו הטיפול בתביעה בעת הצורך.
- ביטוח אבדן הכנסות.
ביטוח אבדן הכנסות הוא גזע הולך ונעלם של ביטוח. כיום ניתן למצוא אותו כפרק בפוליסות “בית עסק”, של חלק מהחברות. יש חברות שהשמיטו אותו לחלוטין או החליפו אותו בביטוח אובדן רווחים.
ביטוח זה, בניגוד לקודם, הוא פשוט ביותר וקל להבנה. הביטוח נועד לכסות את אובדן ההכנסות שנגרם למבוטח בעקבות השבתת העסק עקב אירוע מכוסה. מכיוון שנשוא הביטוח הוא המחזור עצמו, אין כל צורך להיכנס לתחשיבים המסובכים והמורכבים של ההוצאות השונות ושיעורי ההשפעה שלהם.
הכיסוי הוא על בסיס אובדן ההכנסה היומית של המבוטח לתקופת שפוי מוגבלת של עד כ- 120 יום. בחלק מהנוסחים הכיסוי מוגבל למקרים של השבתה מוחלטת, אך יש גם שמכסים השבתה חלקית ו/או אבדן הכנסות חלקי.
ובכן יש לנו שני ביטוחים כפי שתיארנו אותם לעיל. האמנם, יש לביטוח אבדן רווחים עדיפות ברורה על הביטוח לאבדן הכנסות?
אין ספק לדעתי שלעסק תעשייתי עדיפה הפוליסה לביטוח אבדן רווחים שכן באמצעותה הוא יכול לבטח את הנזק האמיתי שניגרם לו ולתקופת השיפוי הנדרשת. יש לזכור כי אם ינסה לבטח על בסיס אובדן הכנסה יאלץ לשלם פרמיה על המחזור העסקי המלא דבר שיגרום לו הוצאה גדולה ומיותרת והוא יהיה כפוף לתקופת שיפוי מוגבלת.
לעומת זאת, בעל חנות מכולת, יעדיף לעשות לעצמו ביטוח אבדן הכנסות. שכן, כל יום השבתה גורר אבדן הכנסה מידי וברור, החסכון בהוצאות לאחר נזק הוא מזערי ותקופת השיפוי שנדרשת לו היא קצרה.
אבל, האם זה נכון רק לחנות מכולת. נראה לי, שיש מקום לתת לביטוח זה קצת יותר כבוד.
יש הרבה מאד עסקים, שאינם יצרניים ושעוסקים בקניה ומכירה או במתן שרות מזדמן. לגביהם ניתן לאמר, שבאופן עקרוני הם אינם שונים מחנות מכולת. למעשה, על ידי התאמות קלות של הכיסוי ניתן לתת באמצעותו כיסוי נכון ופשוט לעסקים כמו: חנויות, בתי מסחר, מתווכים, משרדי נסיעות, משרדי עו”ד, מכוני בריאות וספא, צימרים, חברות שיווק, חברות העוסקות בשיווק באינטרנט ועוד רבים. המשותף לעסקים אלה הוא, שיש להם הוצאות תפעול נמוכות ולא משמעותיות לעומת הוצאות הנהלה וכלליות שאינן נחסכות במקרה נזק ותקופת השיפוי הנדרשת להם היא נמוכה.
כדי ליישם את האפשרות הזאת נדרשת מעט גמישות מחברות הביטוח אשר מוכרות ביטוח זה. הגמישות צריכה להתבטא בשיטת התגמול ( יומי, שבועי … ), בתקופת השיפוי ארוכה יותר, ובהתייחסות לנזק חלקי. על ידי שיפור קל של הביטוח ניתן ליצור מוצר, שיתן פתרון קל ופשוט לנזקים תוצאתיים לתחום רחב מאד של עסקים אשר כיום נאלצים לבטח את עצמם בביטוח אבדן רווחים שכן, לא עומד לרשותם למעשה פתרון טוב יותר, או פשוט נמנעים מביטוח הנזק התוצאתי כי הפתרון הקיים הוא מורכב ומסובך מדי ואינו עונה על הצרכים שלהם.
*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה. www.ehrman.co.il