*מאת: גדעון ארמן
“ביטוח כל הסיכונים”, זו כותרת שטומנת בחובה הבטחה של כסוי אבסולוטי לכל נזק שיגרם למבוטח, ומכל סיבה שהיא. הבה נבחן מה המשמעות האמיתית של ביטוח כזה, ובמה אם בכלל יתרונו על פני ביטוח אחר.
בענף הביטוח מוכרות שתי “שיטות” עקריות של ניסוח פוליסות ביטוח.
- ביטוח לסיכונים מוגדרים ( NAMED PERILS )
זו המתקונת שבה מנוסחות רב פוליסות הרכוש בענף. לפי שיטה זו, הפוליסה נוקבת
ברשימה סגורה של סיכונים אשר במידה ויגרם לרכוש המבוטח נזק תאונתי, פתאומי ובלתי צפוי, והנזק ניגרם על ידי אחד מסיכונים אלה, חברת הביטוח תשפה אותו בגין נזקיו.
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא “ביטוח אש”. ביטוח אש במתקונתו המקורית מכסה שני סיכונים בלבד: אש וברק. כלומר כנזק שיגרם לרכוש המבוטח שאינו תוצאה של אש או ברק, לא יהיה מכוסה בפוליסה. פוליסה זו הורחבה משך השנים ומקובל לכנות אותה ” ביטוח אש מורחב”.
נוסח זה מכסה רשימה של סיכונים נוספים מעבר לסיכונים הבסיסיים שהוזכרו לעיל, כגון: התפוצצות, רעידת אדמה, נזקי טבע, פריצה, שוד, כלי טייס, נזקי נוזלים, תסיסה עצמית ועוד. אולם העקרון נותר אותו עקרון, רק אם הנזק שנגרם לרכוש המבוטח הוא תוצאה של סיכון הכלול ברשימת הסיכונים המבוטחים אשר פורטה בפוליסה כי אז הנזק יהיה מכוסה.
כל האמור לעיל כפוף, כמובן לכל יתר התנאים החריגים וההרחבות של הפוליסה הספציפית לפיה מכוסה המבוטח.
- ביטוח כל – הסיכונים (ALL RISKS )
זו מתקונת בדיוק הפוכה למה שתואר לעיל. לפי שיטה זו הפוליסה מכסה כל נזק תאונתי פתאומי ובלתי צפוי שארע לרכוש המבוטח, אלא אם הנזק או הארוע מוחרגים בפוליסה בצורה מפורשת. כלומר, בניגוד לפוליסה של סיכונים מוגדרים אשר בה הכיסוי מבוסס על רשימה של ארועים מכוסים, כאן הכיסוי מבוסס על רשימה של ארועים אשר אינם מכוסים. במידה והארוע או הנזק אינן נופלים ברשימה זו, הרי שהם מכוסים. כמובן שככל שרשימת החריגים תהיה ארוכה יותר, כך הכיסוי יהיה מצומצם יותר. ותאורטית בהחלט יתכן מצב שבו הכיסוי בפוליסת כל הסיכונים יהיה מצומצם יותר מהכיסוי לפי פוליסה מקבילה לפי סיכונים מוגדרים. דוגמה קלסית לביטוח כזה, היא “ביטוח כל הסיכונים תכשיטים”. את הביטוח הזה אנו מוצאים בדרך כלל או כפוליסה עצמאית או כפרק בתוך הפוליסה לביטוח תכולת הדירה.
הפוליסה מכסה נזק תאונתי, פתאומי ובלתי צפוי לרכוש המבוטח מכל סיבה שהיא.
ברם בפוליסה אנו מוצאים רשימה של חריגים. כמו: שבר לחפצים שבירים, נזק לעדשות של מצלמה, שריטות ו/או המעכות של כלי נגינה, נזק פנימי לשעונים, כספים ומסמכים סחירים,
עש, תולעים, בלאי הדרגתי, תנאים אקלימיים, שבר מכני, קלקול חשמלי, גניבה ממכונית חונה ועוד. כלומר, כסוי כל הסיכונים, אבל לא בדיוק.
כלומר עצם העובדה שביטוח נמכר תחת הכותרת “ביטוח כל הסיכונים” איננה כשלעצמה ערבות לכך שהפוליסה רחבה יותר מפוליסה מקבילה שנוסחה כביטוח לסיכונים מוגדרים.
( מאמר ראשון בסדרה )
*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.
=======================================================================
ביטוח כל הסיכונים
אמנם!
*מאת: גדעון ארמן
לביטוח כל הסיכונים יש שני יתרונות חשובים אשר אינם קיימים בביטוח מסוג סיכונים מוגדרים:
א. בעית הסיכון הנשכח.
לא פעם אנו נתקלים במצב שבו סיכון איננו ניתן לביטוח בביטוח, או שהסיכון כן ניתן לכיסוי אלא,שלאחר ארוע של נזק מסויים אנו מגלים ששכחנו לכסות את הארוע הספציפי שקרה.
בשני המקרים, אם יש לנו פוליסה לפי סיכונים מוגדרים לא יהיה לנו כיסוי לנזק, אולם אם הביטוח הוא במתקונת כל הסיכונים והם לא נופלים תחת חריג של הפוליסה, הם כן יהיו מכוסים. ומכיוון שהשכחה היא אחד מאויבינו הגדולים ביותר, יש בזה יתרון חשוב לביטוח כל הסיכונים. מסיבה זו אנו מוצאים, בהרבה פוליסות מסוג אש מורחב הרחבה או השלמה לביטוח כל הסיכונים בסכום נקוב על בסיס נזק ראשון. הרחבה זו מנוסחת למעשה כפוליסת כל הסיכונים, כלומר היא מכסה הכל למעט רשימה של חריגים. ומטרתה באמת לתת למבוטח כסוי משלים למקרה שקרה נזק שאינו ניתן לכסוי בצורה אחרת או ארוע שלא חשבנו עליו מראש ולכן אינו מכוסה. עלינו לזכור עם זאת שהרחבה זו אינה באה במקום רכישת הסיכונים הרגילים של הפוליסה, כלומר היא אינה באה לכסות ארוע או כיסוי שניתן לרכישה במסגרת תנאי הפוליסה הרגילים. הוספת הרחבה כזאת לביטוח אש מרחב מקרבת אותו למעשה כמעט להיקף הכיסוי של ביטוח כל הסיכונים מלא, ומקטינה את הסיכון שהמבוטח יפול בין הכיסאות במקרה של נזק חריג שלא צפה את אפשרות התרחשותו.
ב. היפוך נטל הראיה.
לכולנו מוכר וידוע הכלל: ” המוציא מחברו עליו הראיה”. כלל זה תקף גם בעולם הביטוח.
כאשר מבוטח מגיש תביעה נגד חברת הביטוח שלו בגין נזק שניגרם לו, עליו להוכיח: שניגרם ארוע שמכוסה בפוליסת הביטוח, שהארוע גרם לנזק לרכוש המבוטח ומהו גובה הנזק שניגרם. מדובר בנטל לא קל שמוטל על המבוטחים ברצונם לקבל את ניזקם מהמבטח.
לא כך המצב כאשר מדובר בפוליסה המוגדרת כביטוח כל הסיכונים.
בפס”ד ע.א. 761/79 חנוך פינקל ואח’ נ. הדר חברה לביטוח בע”מ נקבע כי: בביטוח כל הסיכונים על התובע להוכיח את הנזק לרכושו ותביעתו תתקבל גם אם לא הוכחה הסיבה שגרמה לנזק.בו בזמן שבביטוח בפני סיכונים מוגדרים בלבד, יחל עליו העול להוכיח גם שהנזק נגרם על ידי סיכון מן הסיכונים המבוטחים.
בפס”ד ע.א. 544/75, 548/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני לימיטד נ. טננבאום את ווב חברה לבנין בע”מ ואח’ נקבע כי: בפוליסה מסוג כל הסיכונים אין המבוטח חייב להוכיח אלא שארעה תאונה הנכללת לכאורה בהיתחייבות השיפוי של הפוליסה, ואילו על החברה המבטחת החובה להוכיח שהנזק ניגרם כתוצאה מקיומו של אחד או יותר מהחריגים המפורטים בה. גם בפס”ד ע.א. 727/82 בוריה נ. המגן חברה לביטוח בע”מ נקבע כי: חובת ההוכחה לכאורה, שתנאי הפוליסה חלים על המקרה, רובצת על שכמו של המבוטח. רק כאשר מתעוררת טענה של חריג בפוליסה אשר פוטר את המבטח, עובר נטל ההוכחה אל שכמו , של המבטח.
כלומר, כל שעל המבוטח להוכיח הוא שנגרם נזק לרכוש המבוטח בביטוח כל הסיכונים שמכוסה לכאורה בפוליסה. במידה והמבטח מבקש לדחות את התביעה, מוטל עליו הנטל
להוכיח שהארוע נופל תחת אחד מחריגי הפוליסה.
זהו יתרון גדול וחשוב שעומד למבוטח המבוטח בביטוח כל הסיכונים שעה שעליו להיתמודד מול חברת הביטוח במקרה של נזק. יתרון אשר איננו קיים כאשר אנו מדברים בפוליסה על בסיס סיכונים מוגדרים.
(מאמר שני ואחרון בסדרה)
*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.
=======================================================================