ביטוח רכוש המצוי אצל אחרים

מאת: גדעון  ארמן

תופעה רווחת למדי בתעשיה היא שחברה יצרנית מוציאה את כל פעילות הייצור או חלקה אל גורמי חוץ, ומתפעלת בעצמה את תחום הפיתוח, התכנון,השיווק והמכירות בלבד. שיטה זו מקובלת מאד בתחום הפלסטיקה אך לא רק בתחום זה. ישנם גם עסקים אשר מוציאים את כל הפעילות הלוגיסטית לגורמי חוץ. למשל חברות שעוסקות ביבוא ושיווק של מוצרים, מתקשרות בהסכם עם חברות מקבלות את המלאים המיובאים, בודקות אותם עם הגעתם, מאחסנות ומובילות את המוצרים בהתאם להנחיות היבואן ישירות אל הלקוח. גם השרות למוצרים יכול שיינתן על ידי גורמי חוץ, כמו מעבדות חשמל ואלקטרוניקה עצמאיות.  יש גם מצבים בהם חלק מתהליך הייצור נעשה מחוץ לבית העסק כמו: צפוי מתכות, שיבוץ תכשיטים, גלוון,  צביעה, אימפרגנציה, הדברת מזיקים וקיימות עוד דוגמאות רבות של ניהול עסק באמצעות גורמים שמחוץ לחברה.

מנקודת המבט של ניהול סיכונים של החברה, זו החלטה נבונה, שכן הדבר גורם לפיזור של הפעילות הן מהבחינה הפיזית, הן מהבחינה הגאוגרפית והן מהבחינה הפונקציונאלית. בכך, החברה מקטינה משמעותית את ההסתברות לאירוע נזק וכן את גובה הנזק המקסימאלי האפשרי.  אם זאת, למיטב נסיוני ההחלטה לבצע פעילות בצורה זו נובעת בדרך כלל משיקולים כלכליים.  

דוגמה נוספת למצב בו רכוש של המבוטח מצוי אצל אחרים במסגרת עיסוקו הרגיל של המבוטח, היא חברות העסקות בהשכרת רכוש לשימוש אחרים. למשדל: מכונות צילום, מדפסות, כלי עבודה, במות, ציוד לאירועים ועוד.

קיימים אין סוף דרכים של ביצוע ההפרדה בין פעילות הייצור לבין פעילות התכנון השיווק והמכירות. החל מהקמת חברת בת שתטפל בנושא הייצור בנפרד מחברת האם, דרך העברת חלק או כל אמצעי הייצור, מכונות ציוד ומלאי, לקבלן משנה אשר בפועל יבצע עליהם את הייצור, ועד ניתוק מוחלט מכל הקשור לייצור, כלומר רכישת המוצרים המוגמרים מיצרן המוצרים תחת המותג של המשווק. וכמובן קיימות כל אפשרויות הביניים בין האפשרויות שהוזכרו לעיל.

המשותף לכולן, הוא שהחברה מחזיקה רכוש שלה אצל אחרים והיא צריכה לדאוג לשמירת האינטרסים שלה ברכוש זה, ומעצם המצא הרכוש במקומות שונים שאינם בשליטתה או באחריותה. הרכוש בו מדובר יכול להיות: ציוד ו/או מכונות ו/או תבניות ו/או מלאי מסוגים שונים. אך מעבר לרכוש עצמו מתעוררות שאלות נוספות, כמו, איך ניתן לוודא קיומו של כסוי ביטוחי לנזק לרכוש שנמצא אצל אחרים. איך ניתן לכסות נזק תוצאתי לחברה עקב נזק שנגרם לרכושה אשר כלל אינו בחזקתה ואפילו יתכן מאד שלא מבוטח על ידה. ומה באשר לנזק שיגרם לעובד של היצרן בעת עבודתו על הציוד של החברה, ומה באשר לנזק שיגרם לצד שלישי כל שהוא במהלך הייצור עבור החברה או מהרכוש של החברה. כמן כן, איך שומרים שהיצרן לא יעשה שימוש במוצרים של החברה לצרכיו על ידי מכירתם לאחרים או אפילו ללקוחות של החברה.

 

את הרכוש המצוי אצל היצרן או נותן השרות ניתן לבטח בשתי אפשרויות עיקריות. האחת, לבטח את הרכוש במסגרת ביטוחי החברה. אולם, חשוב לזכור ולהרחיב את הכיסוי לכסות רכוש שמצוי אצל אחרים לצרכי  עיסקו של המבוטח. עדיף שהדבר יעשה על בסיס נזק ראשון שאינו כפוף לביטוח חסר בגבול אחריות מספק. לחילופין, יש לחייב את המחזיק לבטח את רכוש החברה המצוי בהחזקתו בביטוח רכוש מתאים, לרבות ביטוח שבר מכני, ביטוח ציוד אלקטרוני וכל ביטוח רלוונטי אחר במידת הצורך. חשוב ביותר לקבוע את החברה כמוטבת אשר תקבל את תגמולי הביטוח במקרה של נזק. 

קיימת גם אפשרות ביניים כאשר המחזיק מחוייב לערוך ביטוחים כאמור לעיל, אולם החברה גם היא מבטחת את הרכוש במקביל. אלא שבמקרה כזה, יש לקבוע בפוליסה, שביטוחי המחזיק הם הראשוניים וביטוח החברה יופעל רק במקרה שביטוחי המחזיק אינם נותנים פתרון לנזק מסיבה כלשהי. מובן שיש לנסח התניה זו בצורה נכונה, כדי להימנע ממצב של ביטוח כפל במקרה של נזק.

קיומו של ביטוח הרכוש בביטוחי החברה, יכול לאפשר לה לבטח את עצמה גם כנגד נזקים תוצאתיים שהם תוצאה של נזק שנגרם לרכוש המבוטח המצוי אצל המחזיק.

הדבר דורש קודם כל רכישת ביטוח אבדן תוצאתי לחברה עצמה. את הביטוח יש להרחיב לכלול כיסוי של נזק תוצאתי שיגרם לחברה עקב מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה אשר אירע לרכוש המצוי בחזקת אחרים לצורכי עיסקו של המבוטח.

בעת עריכת הביטוחים יש לבדוק את המגבלות החוזיות השונות הקיימות. למשל, מה קורה כאשר אותו רכוש אשר נמסר למחזיק לצורך ביצוע ייצור עבור החברה, משועבד לטובת הבנק. במקרה כזה חשוב שהפוליסה של המחזיק המבטחת את הרכוש תשועבד לטובת הבנק.  מה אם הרכוש נרכש בשיטת ליסינג. במצב זה הרכוש נמצא למעשה בבעלות חברת הליסינג. לכן, יש לצרפם כמבוטח נוסף. כמו כן, יש לשים לב, שלעיתים דורשות חברות הליסינג לקיים גם ביטוח שבר מכני ו/או ציוד אלקטרוני למכונות המצויות אצל המחזיק.

 

מעבר לשאלת ההתמודדות עם נושא הביטוח והאחריות של הרכוש עצמו המצוי אצל האחרים, חשובה לא פחות ואולי אף יותר השאלה איך מתמודדים עם האחריות שנובעת מנזקים שיגרמו לצד שלישי מהרכוש עצמו או עקב השימוש שנעשה בו.

הבעיה היא שהרכוש אינו מצוי בשליטת בעליו אלא בשליטת המשתמשים בו. מצב זה אינו מונע הגשת תביעה נגד בעל הרכוש ככזה או בעילה של פגם באותו מוצר.

כאן קיימת בעיה ביטוחית. ביטוח צד שלישי אינו מכסה נזק שנגרם לצד שלישי שנובע ממוצרים שיוצרו, נמכרו, שווקו, סופקו, טופלו ועוד, לאחר שיצאו מחזקתו של המבוטח. כאן המקום לציין, כי יש גם פוליסות בהן הושמטה הסייפא: "לאחר שיצא מחזקתו של המבוטח", דבר שעלול להיתפרש כאילו כל נזק שנגרם על ידי מוצר כנ"ל אינו מכוסה גם כאשר הוא עדיין בידי המבוטחים, וזו אינה הכוונה. במקביל ישנן פוליסות אשר משתמשות במושג  "חזקתו הישירה" שגם הוא אינו ברור.  בנוסף, יש לשים לב, שרבים נוטים לפרש המילה "חזקתו" כאילו מדובר במילה "החזקתו" והרי מדובר בשתי מילים שונות בעלות מובנים שונים לחלוטין.

אם כך , מהי המשמעות של המושג "חזקה"? במילון אבן שושן מוגדרת "חזקה" כ: "2. זכות קניין של אדם על רכוש….  3. זכות בעלות על דבר מה … " .

מכיוון שהרכוש שנמסר לאחרים לצרכי עסקו של המבוטח, כפי שתיארנו במאמרים הקודמים, נשאר בבעלותם המלאה והבלתי מעורערת של הבעלים, במקרים רבים רכוש זה גם מצוי בפיקוחו ובשליטתו, ברמה זו או אחרת של בעל הרכוש, כי אז ברור שהפריטים הללו לא יצאו מחזקתו ולכן תביעה בגינם אמורה להיות מכוסה תחת הפוליסה לביטוח צד שלישי שהוא מחזיק. עם זאת, וכדי למנוע ספקות ועמימות בעת אירוע נזק, חשוב לדרוש מהמבטחים לכלול בפוליסה הרחבה שתקבע במפורש שרכוש של המבוטחים אשר נמסר לאחרים לצורכי עסקו של המבוטח לא יחשבו כנופלים תחת חריג חבות המוצר של הפוליסה. וכן, לבטל בפוליסה את החריג בדבר תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי.

במקביל, וכדי לשמור על האינטרסים של המבוטחים יש לדרוש מהמחזיק ברכוש לכלול את הבעלים כמבוטח נוסף בביטוח צד שלישי שלו כמובן בכפוף לסעיף אחריות צולבת. גם כאן חשוב ביותר לבטל בפוליסה את החריג בדבר תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי.

עניין תביעות המוסד לביטוח לאומי מקשר אותנו לנושא נוסף בתחום החבויות אשר דורש התייחסות הוא נושא ביטוח חבות מעבידים.   במידה ויפגע עובד של המחזיק בעת עבודתו על ציוד של הבעלים או השתמש בחומרים של הבעלים או בכלל עסק בעבודה עבור הבעלים עלול המזמין להיות חשוף אף הוא לתביעה, או כי יטען שבעצם זה שהנפגע עבד עבורו או על מכונות שלו נוצרו מאין יחסי עובד מעביד, או מכוח דיני הנזיקין. חשיפה נוספת במקרה כזה היא, במידה שיקבע שניתן ליחס לו רשלנות, שאז יהיה חשוף לתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי.  כדי להתגבר על החשיפה הפוטנציאלית בטענה של יחסי עובד מעביד, יש לדרוש שהמחזיק יצרף את הבעלים לביטוח חבות המעבידים שלו כמבוטח נוסף למקרה שיקבע שהבעלים הוא המעביד.

כמו כן, בביטוח חבות המעביד של הבעלים יש להכליל הרחבה שתכסה גם תביעות של כל מי שבימ"ש יקבע שהוא מעבידו. את בעיית תביעות השיבוב של המוסד ניתן לפתור ע"י ביטול החריג בביטוח צד שלישי כפי שציינתי לעיל.

חשוב לציין כי כל הנקודות שהועלו במאמר זה, ועוד רבות אחרות, חייבות להילקח בחשבון בעת עריכת ההסכמים בין החברה לבין המחזיק, והביטוחים חייבים להיערך בהתאם. ועוד, כדי שיהיה תוקף לנאמר בהסכמים, וכדי להבטיח את האינטרסים של בעל הרכוש  יש לגבות את ההסכמים באישורי קיום ביטוחים מתאימים אשר יחתמו על ידי מבטחי המחזיק.