מאת: גדעון ארמן
המושגים של פרמיה פיקדונית או פרמיה מינימאלית, משמשים את ענף הביטוח למטרות שונות. יש לי תחושה שלפעמים אנו שוכחים מהן מטרות אלה, או ששכחנו איך מחשבים את הפרמיות הללו, או ששכחנו מתי ואיך משתמשים בהם. הבא נעשה מעט סדר בדברים.
ראשית דבר הבא נגדיר את המושגים (ההגדרות מתוך “לקסיקון ביטוח” של איתן אבניאון בהוצאת עם עובד משנת 1984, בו ניתן למצוא את ההגדרות בצורה מפורטת ושלמה) :
פרמיה מינימאלית: סכום הפרמיה המזערי שבגינו יסכים מבטח לקבל עליו סיכון, לתקופה מוגדרת.
פרמיה פיקדונית: פרמיה שנקבעת באופן זמני, עד לקביעת הפרמיה המלאה לאחר התאמות או קבלת פרטים חסרים.
פרמיה פקדונית מינימאלית: פרמיה פיקדונית שניתנת להתאמה כלפי מעלה בלבד. כלומר שגם אם לפי מפתח ההתאמה מגיע החזר פרמיה, היא לא תוחזר.
כאן נמקום להגדיר מושג נוסף: שיעור הפרמיה המינמאלי: שהוא שיעור הפרמיה הנמוך ביותר לסיכון מסויים בספר התעריפים של החברה.
עכשיו אנסה לפרט ולהבהיר. מבטחים אינם מוכנים לבטח כל דבר ובוודאי לא בכל מחיר. לכן בענפים שונים נמצא פרמיות ותעריפי מינימום לביטוח. כך למשל ברב החברות לא ניתן לערוך ביטוח לבתי העסק אם הפרמיה הכוללת שלו אינה עולה על כ- 1000-1500 ₪ נטו.
מינימום כזה לפוליסה קיים לכל ענף וענף, כאשר בעקרון לא תופק פוליסה במחיר הנמוך מפרמית מינימום זו. המצב מסתבך מעט כאשר אנחנו דנים בפוליסות הכפופות להתאמה.
בפוליסות אלה קיים תעריף אשר מתייחס לסיכון שאותו אנו מבקשים לכסות, כאשר הפרמיה נקבעת על ידי הפעלת התעריף על גורם ההתאמה, שיכול להיות בהתאם לסוגי הכיסוי השונים: רווח גולמי, שכר עבודה, מספר עובדים, מחזור עבודות, מחזור עסקי כללי, היקף מכירות ועוד, הצפויים לתקופת הביטוח. הפרמיה הנקבעת על פי התחשיב הנ”ל כפופה להתאמה שתערך בהתאם לתעריף שנקבע מול התוצאות העסקיות בפועל בתום תקופת ההתאמה והיא הפרמיה הפקדונית של הפוליסה. במידה והפרמיה הפקדונית יוצאת נמוכה מהפרמיה המינימאלית הקבועה לענף זה, הרי שמדובר בפרמיה פקדונית ומינימאלית, מה שאומר שהפרמיה הסופית לעולם לא תפחת מהפרמיה המינימאלית, היא יכולה רק לעלות עליה.
לפני שאני ממשיך, אני מבקש להדגיש נקודה חשובה. אין ולא אמור להיות שום קשר בין “הפרמיה המינימאלית” לבין “התעריף המינימאלי” או התעריף הכלל, בביטוח מסויים. התעריף המינמאלי הוא התעריף הנמוך ביותר לסיכון בו אנו דנים והוא נקבע לפי רמת הסיכון וגבול האחריות שנבחר ואילו הפרמיה המינימאלית היא תוצר טכני שנקבע על ידי המבטחים כמינימום פרמיה לפוליסה ואין לו כל קשר לסיכון עצמו.
העיוות נוצר כאשר המבטח מתאים את תעריף הפוליסה לפרמית המינימום. הבעיה היא בד”כ בעסקים קטנים או חדשים. עסקים שבתחילת הביטוח הפעילות שלהם מאד קטנה ובסוף התקופה הפעילות שלהם מאד גבוהה יחסית. כדי להבהיר ולהקל אתן כאן דוגמה מספרית. לעסק חדש יש מחזור הכנסות התחלתי צפוי של 500,000 ₪. בביטוח חבות מוצר הפרמיה המינימאלית אצל המבטח היא 1,000 ₪. התעריף לגבול האחריות שבחר הוא 1%0. לפי התעריף, הפרמיה הפקדונית היא 500 ₪ בלבד. במצב כזה צריך המבטח לקבוע פרמיה פיקדונית מינימאלית של 1,000 ₪ הכפופה להתאמה לפי תעריף של 1%0. בסוף התקופה התברר שהמחזור בפועל עמד על 2,000,000 ₪, משמע הפרמיה הסופית הגיע ל- 2000 ₪ ועל המבוטח לשלם עוד 1,000 ₪ למבטחים.
אולם במקרים רבים המבטחים פועלים אחרת. באותם נתונים שפורטו לעיל, המבטח מתאים את התעריף לפרמית המינימום. כלומר מכיוון שהפרמיה המינימאלית היא 1000 ₪, המבטח קובע תעריף של 2%0 (במקום 1%0) כדי שהפרמיה המחושבת תשתווה לפרמית המינימום (דבר שאין לו כל הצדקה, שכן כפי שהבהרתי קודם אין שום קשר בין שני מספרים אלה). לכאורה, לא קרה דבר. שכן הפרמיה הפקדונית המינימאלית שהמבוטח ישלם בתחילת הביטוח תהיה 1,000 ₪ בדיוק כמו במקרה הקודם. אולם, כאשר תחושב הפרמיה המתואמת בסוף התקופה, היא תעמוד על 4,000 ₪ ועל המבוטח יהא להוסיף עוד 3,000 ₪ במקום 1,000 ₪ שהיה עליו להוסיף על פי התחשיב הנכון.
לאור האמור לעיל, מומלץ וחשוב, בכל הפוליסות הכפופות להתאמה, כמו: ביטוח עבודות קבלניות פתוחה, ביטוח חבות מוצר, ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח חבות מעבידים וכד’, לבדוק היטב, את הפרמיה הפקדונית, הפרמיה המינמאלית, התעריף להתאמה ואת היחס ביניהם כדי למנוע נזק ועלות מיותרת מהמבוטחים.
_______________________
© כל הזכויות שמורות
ארמן יועצים – ניהול סיכונים וביטוח
התאנה 7 בנימינה 30500 04-6289141
054-6517017 gideon@ehrman.co.il