רשלנות רבתי – חריג חדש  ומסוכן

מאת: גדעון ארמן

אם אתבקש להצביע על האירוע המשמעותי ביותר שקרה לענף הביטוח האלמנטארי בשנה האחרונה, אירוע שיסמן שינו מהותי ברמת הכיסוי הביטוחי ושינוי בסטנדרטים המקובלים בענף הרי אצביע על החריג החדש שמצא את מקומו בנוסחים החדשים של פוליסות הביטוח החל משנת 015. והוא: חריג רשלנות רבתי.

מדובר בחריג אשר מנפץ את אחד הבסיסים החשובים ביותר עליהם עומד ענף הביטוח. הכלל הבסיסי הקובע שביטוח בא לכסות את רשלנותו של המבוטח.

את הבסיס הזה מנסות חברות הביטוח לקעקע כבר מזה זמן רב. היו נסיונות לא מעטים לדחות תביעות בטענה שמדובר ברשלנות רבתי של המבוטחים. אלא שעד כה ברב המקרים עמדו בתי המשפט בפרץ ולא אפשרו זאת. אחר כך השתנתה המגמה והמבטחים ניסו להטיל על המבוטחים רשלנות תורמת. גם מגמה זו נעצרה על ידי בתי המשפט ועל ידי הוראות של הפיקוח שניתנו בהמשך לחו"ד של היועץ המשפטי לממשלה.

בשנה האחרונה ניצלו חברות הביטוח את ההנחיות המצויינות שהוציא המפקח לעניין ניסוח מחדש של פוליסות הביטוח כדי להכניס לפוליסות את החריג של רשלנות רבתי ובכך פתחו לעצמן את הדרך לדחות תביעות בטענה של רשלנות רבתי או לדרוש השתתפות של המבוטחים ברשלנות תורמת. בדיוק אותן טענות שעד כה נדחו על ידי בתי המשפט ועל ידי הפיקוח.

ניתן היה למנוע זאת. שכן הנוסחים הללו עברו לידי המפקח שאמור היה לבדוק ולאשר אותם. אבל ראה זה פלא. אותו פיקוח שעשה עבודתו נאמנה כאשר הורה על הפסקת התביעות לרשלנות תורמת של המבוטחים, נתן את הגושפנקא למבטחים להפעיל חריג של רשלנות רבתי כלפי המבוטחים.

המצב שנוצר הוא חמור מאד. עד כה היה מצב פחות או יותר ברור. אם הנזק נגרם עקב מעשה או מחדל זדוני של המבוטח האירוע לא היה מכוסה. אבל אם לא היה מדובר במעשה זדון, האירוע היה מכוסה. מצב דיכוטומי ברור. רשלנות מכוסה, זדון לא מכוסה. גם חוק חוזה ביטוח בסעיף 26 קובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו".  רק מעשה במכוון, מעשה זדון, מאפשר למבטח לדחות תביעה.

גם עו"ד ירון אליאס בספרו דיני ביטוח חלק ב' פרק 26 סעיף 26.23, מביע את דעתו, לאחר סקירת הפסיקה הקיימת: "הדעת נותנת כי מבוטח טיפוסי, הרוכש פוליסה שכל תכליתה  היא להקנות לו הגנה מפני תוצאות רשלנותו, מניח כי הפוליסה חלה על כל קשת המעשים  או המחדלים הנופלים בגדרה של עוולת הרשלנות. אין לצפות שמבוטח כזה יוכל לעמוד בעוד מועד, על הגבול הדק, המעורפל כשלעצמו, בין רשלנות רגילה לרשלנות רבתי".

כל עוד היה עלינו להבדיל בין מעשה או מחדל בזדון לבין מעשה או מחדל רשלני, זה היה די פשוט. הכל קם או נפל על שאלה אחת. האם היתה כוונה שמעשה או המחדל יביא לנזק שנגרם. אם היתה כוונה הרי לפנינו זדון ואם לא היתה כוונה הרי שמדובר ברשלנות ואין עילה לדחיית התביעה.

היום יש לנו מצב שלישי. מצב ביניים. שהוא יותר מרשלנות אבל פחות מזדון. זה איננו מעשה או מחדל מכוונים אבל זה גם לא בדיוק לא מכוון. בעניין זה מדברים על מעשה שמגיע כדי "פזיזות"  או כדי "עצימת עיניים" .

יש להניח שלא מיד, אבל בהמשך הדרך יופעל חריג זה בכל מקום אפשרי. כפי שכולנו יודעים ומרגישים מסלקי התביעות בחברות הביטוח, חלקם הגדול עורכי דין, ישמחו מאד להשתמש בחריג זה. שהרי עד היום נמנעו דחיות של תביעות בטענה של רשלנות רבתי או בטענה של רשלנות תורמת רק בגלל בתי המשפט והפיקוח. מרגע שמגבלות אלה הוסרו, הפיקוח אישר את נוסחי הפוליסות ולכן נתן לגיטימציה מלאה לדחיית תביעות בגין רשלנות רבתי ובתי המשפט לא יוכלו לעשות הרבה כאשר מדובר בסעיף מפורש בפוליסה. השמיים הם הגבול מבחינת המבטחים.

חשוב להבין שאין מדובר רק בפוליסות רכוש של המבוטחים. החריג הזה הוכנס גם לכל ביטוחי החבויות. המבוטח יתבע על ידי צד שלישי בגין נזק. או שיתבע כמעביד על ידי מי מעובדיו. המבטח יעלה טענה של רשלנות רבתי וידחה את התביעה. המבוטח יאלץ לנהל את התביעה בעצמו תוך הוצאת הודעה לצד שלישי נגד המבטח.

ומי יקבע אם מדובר ברשלנות רגילה או ברשלנות רבתי? ברור, בתי המשפט. בתי המשפט שעמוסים כבר היום מעל לראש, ומשפטים נמשכים שנים, יקבלו עכשיו מנה גדושה של תביעות לטיפול שעיקרם הצורך להגדיר ולקבוע אם היתה לפנינו רשלנות רגילה או רשלנות רבתי. כאשר פתרון הביניים שיגיעו אליו במרבית המקרים יהיה להגיע לפשרות עם המבוטחים, פשרות שהמשמעות שלהן היא למעשה הטלת רשלנות תורמת על המבוטחים, אותה רשלנות תורמת שנהדפה על ידי הפיקוח בעצת היועמ"ש לממשלה.

כמו תמיד המפסיד המיידי הוא המבוטח והמרוויחים בכל מקרה הם המבטחים. שכן, כולנו יודעים כבר. מבין המבוטחים שתביעתם נדחית, חלק מוותרים, חלק מתפשרים, חלק מגיעים לבית המשפט ועקב לחצי זמן, לחצי בית המשפט ולחצים כלכליים נאלצים להתפשר בדרך וגם אותם המעטים שמגיעים לפס"ד לטובתם איבדו שנים של התדיינויות ששחקו אותם. היחידים שמרוויחים מכך הם המבטחים.

 

עדיין לא מאוחר מדי. עדיין ניתן להסיר את רע הגזרה. הכוח נתון בידי הפיקוח. ניתן להוציא הנחייה ברורה למבטחים למחוק את חריג רשלנות רבתי מכל הביטוחים ולקבוע באופן ברור כי החריג הזה אינו תקף וכי כל הביטוחים מכסים רשלנות של המבוטח, רשלנות מכל סוג שהוא.

וכל המקדים הרי זה משובח.

השארת תגובה